חיפוש
  • Alon Melamed

כשהמינימום מוציא ממני את המקסימום...

רק לעתים רחוקות השתתפתי בסדנה שממש שינתה לי את צורת המחשבה. תמיד למדתי טכניקה כזו, או מיומנות אחרת, ואז פשוט התאמנתי עד שהיא נכנסה לי "דרך הרגליים" אל תוך הראש. או שלא. אבל המינימליזם עשה לי סוג של חישוב מסלול מחדש. "מיינד שיפטינג", "גיים צ'יינג'ר" או איך שלא תקראו לזה. וזה קרה מהר!


צילום למדתי די בכוחות עצמי. לא יודע אם להוסיף למשפט סימן קריאה - כאות לגאוותי על כך, כי אני מבין ומעריך את לימודי הצילום והאומנות המסודרים, ולעתים מתקנא באלו שזכו ללמוד תואר באמנות במכללה או באוניברסיטה. אז קראתי ספרים, השתתפתי בסדנאות, ומכל מלמדיי השתדלתי להשכיל. אבל רוב הסדנאות, כפי שציינתי, לא יצרו שינוי ממשי.


בפוסט הקודם שלי, על הביקור באי היווני אגיסטרי, ציינתי שאני מנסה קצת צילום מינימליסטי לקראת סדנה שבה אני הולך להשתתף. ומאז, מצאתי את עצמי מסתכל על העולם בזווית אחרת. פשוטו כמשמעו: אני הולך ברחוב, ופשוט מחפש ורואה דברים אחרת ממה שראיתי עד עכשיו. אני פתאום מוצא עניין בדברים שלפני כן נראו לי זניחים ולא חשובים.


לא הרגשתי את השינוי מיד, תוך כדי הסדנה, אלא רק בדיעבד. קשה לי להסביר אפילו לעצמי את החוויה. ראיתם את הסרט מטריקס? עם השחקן קיאנו ריבס שגילם את ניאו? זוכרים את הרגע שבו התמונות שבעיניו של ניאו הופכות לו פתאום למידע דיגיטלי, ורק אז הוא מתחיל להבין את המציאות אחרת מכפי שהוא ראה אותה קודם לכן? אז ככה.


את הסדנה עצמה העביר גלעד בנארי. גלעד מעיד על עצמו שהוא קופירייטר עם מצלמה. קופירייטר הוא איש מקצוע שתפקידו לבטא במילים את המסר שצריך להעביר לקהל, ועבור גלעד המצלמה היא רק כלי עזר להצגת סיפור. יצא לי לפגוש את גלעד בעבר במספר הרצאות וסדנאות, ואכן הוא תמיד דיבר על הרגש ועל הסיפור שבתמונה.

אבל הסדנה שהוא העביר על המינימליזם הייתה עבורי שונה מכל הסדנאות שעברתי איתו, ולמעשה שונה מכל הסדנאות שעברתי עד כה...



אז מה זה בכלל צילום מינימליסטי? מעבר היותו יצירתי ומאתגר, זהו סגנון שאינו עוסק בהצגת העולם בדיוק כפי שהוא, אלא ברמיזה. הרעיון העומד מאחורי סגנון זה הוא הרגעת הרעש הוויזואלי שקיים סביב הנושא, ובמקום לתעד, ולדחוף לצופה "בפנים" את כל המציאות כפי שהיא - רק מלטפים ורומזים, ומאפשרים לצופה להמשיך לדמיין את השאר. הדגש הוא על צמצום המידע החזותי, תוך שימוש בצורות גאומטריות, "הקטנה" של גודלו של הנושא המרכזי ביחס לשאר התמונה ואף הוצאתו מהקשרו המקורי.


וכך, מאז שעברתי את אותה סדנה אני מוצא את עצמי מחפש מינימליזם סביבי בכל מקום, בין אם יש עליי מצלמה ובין אם השארתי אותה בבית. אני מוצא את עצמי בכל רגע מסתכל סביבי תוך חיפוש אחר גאומטריות ועצמים מבודדים. אני לא לגמרי מודע כשאני מתחיל לעשות את זה - ואז פתאום אני תופס את עצמי באמצע. הזוי!


כשחיפשתי בארכיון, שמחתי למצוא צילומים די מינימליסטיים שצילמתי בעבר, במקרה או שלא. כנראה שכמו ניאו בסרט מטריקס, היה בי משהו שהבין את הכוח שבמינימליזם עוד לפני שמורפאוס בחר בי... אני מניח שלא בכל המקרים אני קולע לחלוטין להגדרת המינימליזם כפי שהיא מופיעה בספרי לימוד האומנות, אבל זו הפרשנות שלי ואני אוהב אותה כפי שהיא.


לסיכום, אני לא יודע אם מעתה ואילך אצלם רק מינימליסטי. אני מניח שזה לא תמיד יתאים לי. אבל אין ספק שרכשתי סגנון חדש שנכנס לי לא רק עמוק בראש - אלא גם אל תוך הלב.


לגלריית המינימליזם החדשה שלי (עכשיו בהתהוות...)

להמשך צפייה באתר שלי, ובשאר הבלוגים

לאתר של גלעד gilad.deviantart.com


© 2018 by Alon Melamed